בופריק יושב במיטדג'ה, המישור השטוח והפורה מאחורי אלג'יר, כמה קילומטרים משדה התעופה הצבאי הישן בבלידה. המקורות שנבדקו אינם מתארכים את בנייתו; הם מסכימים רק שזה היה שדה תעופה צבאי צרפתי לפני 1962. כאשר בעלות הברית נחתו בצפון אפריקה ב-8 בנובמבר 1942, שדות התעופה שנקראו בדיווחי מבצע לפיד סביב אלג'יר היו בית בלאנש, שנכבש בשעה 06:00, ובלידה, שנכנע באותו יום למטוס בריטי שנחת עליו. בופריק אינו מוזכר.

הרגע בו פתחה את תחילת דרכה במלחמת העולם השנייה הגיע מספר חודשים לאחר מכן. ויקיפדיה האנגלית אומרת ששארל דה גול נחת בבופאריק מגיברלטר בשנת 1943 ונשאר באלג'יריה עד אמצע 1944; היא מציינת את התאריך כ-3 במאי, תוך ציטוט חיבור אישי ולא היסטוריה. הביוגרפיה של דה גול בוויקיפדיה אומרת רק שהוא העביר את מפקדתו לאלג'יר במאי 1943, והוועדה הצרפתית לשחרור לאומי הוקמה באלג'יר ב-3 ביוני 1943. לכן, היום המדויק של הנחיתה אינו ידוע במקורות שנבדקו.

ויקיפדיה הצרפתית אומרת שכוחות צרפתים פינו את הבסיס עם קבלת העצמאות ב-1962, ולאחר מכן הוא עבר לידי חיל האוויר האלג'יראי החדש.

אלג'יריה אינה מפרסמת רשימה של בסיסי חיל האוויר שלה, קל וחומר אילו טייסות טסות מהם. מה שקיים ברשומה הוא כללי: ויקיפדיה האנגלית מכנה את בופריק בסיס הבית של צי התובלה האווירית, וויקיפדיה הצרפתית מכנה אותו בסיס חיל האוויר הגדול ביותר במדינה ומקשר אותו למטוסי ה-Il-76, C-130 הרקולס, CASA C295 ו-Beechcraft 1900. אף אחד מהם לא מצטט מקור רשמי לכך, ודף זה אינו משכפל את מספרי הטייסות שמסתובבים באינטרנט.

היקף הצי מתועד טוב יותר מאשר מיקום המטוסים בו. מדריך חיל האוויר העולמי של FlightGlobal מפרט 11 מטוסי תובלה מדגם Il-76TD/MD, 4 מטוסי מכלית מדגם Il-78 ו-18 מטוסי C-130 (14 מטוסי C-130H ו-4 מטוסי C-130J) עבור חיל האוויר כולו. מטוסי ה-Il-78 נקנו מעודפי מטוסים אוקראינים בשנת 1998 וסופקו עד 2003, לפי ויקיפדיה האנגלית.

המסלולים בהם מטוסים אלה טסים נראים בלוח הזמנים הציבורי (AIP). טינדוף, בכר, תמנרסט ואוארגלה, ערי חיל המצב הדרומיות והמערביות, כולן רשומות כשדות תעופה אזרחיים/צבאיים עם מסלולי המראה באורך 3,000 מטרים ומעלה; בופריק עצמה, כמו בסיסי הקרב, אינה מופיעה כלל בלוח הזמנים הציבורי.

זמן קצר לפני השעה 08:00 ביום רביעי, 11 באפריל 2018 - ויקיפדיה מציינת את שעת ההמראה כ-07:50 - איליושין Il-76TD 7T-WIV המריא מבופאריק עם 247 נוסעים ו-10 אנשי צוות. רשת בטיחות התעופה מציינת כי המטוס היה בדרכו לטינדוף וכי הנוסעים היו אנשי צבא ומשפחותיהם בדרכם לבסיסים בטינדוף ובבכר; אל ג'זירה, שציטטה את הטלוויזיה הממלכתית, ציינה כיעדו הוא בכר. בטיסה הראשונית שלו, המטוס התרסק בשדה ממש מחוץ להיקף הבסיס, התפרק ונשרף. איש לא שרד.

בין ההרוגים היו כ-30 סהרווים ממחנות הפליטים ליד טינדוף. רשת RTÉ האירית, שדיווחה באותו היום, מסרה כי הם שהו באלג'יר לקבלת טיפול רפואי וכי גורם רשמי בחזית הפוליסריו העריך 26 מההרוגים כחברים בתנועה; סוכנות EFE הספרדית, כפי שצוטט בוויקיפדיה, דיווחה רק על 30 נפגעים אזרחיים סהרווים. ויקיפדיה האנגלית מונה 176 חברים בצבא הלאומי העממי בין ההרוגים.

האלוף בועלם מאדי אישר את ההתרסקות בטלוויזיה הממלכתית. הנשיא עבד אל-עזיז בוטפליקה הכריז על שלושה ימי אבל לאומי, ונשיא הסהרווי ברהים גאלי הכריז על שבעה. ראש המטה של הצבא, אחמד גאיד סלאח, הורה על חקירה, ורוסיה הציעה עזרה. הממצאים לא נמצאו במקורות שנבדקו. עם 257 הרוגים, זוהי התרסקות האווירית הקטלנית ביותר על אדמת אלג'יריה.

ההתרסקות של 2018 הייתה השנייה בארבע שנים שבה נהרגו משפחות שלמות בטיסה צבאית. ב-11 בפברואר 2014, מטוס C-130H-30, 7T-WHM, שטס מטמנרסט דרך וארגלה לקונסטנטין כשעל סיפונו משפחות אנשי צבא, פגע בשטח גבוה ליד עין קרצ'ה, כ-30 ק"מ דרומית לקונסטנטין, במהלך גישת ILS בגשם ורוח חזקה. רשת בטיחות התעופה רושמת 76 הרוגים וניצול אחד מבין 77 שהיו על הסיפון.

אף אחת מהטיסות לא החלה או הסתיימה באותו מקום, אך שתיהן שייכות לאותה מערכת: רכבת אווירית צבאית שמעבירה חיילים ותלויים בהם בין הצפון לבין חילות מצב מאות קילומטרים לתוך המדבר, שבו בופריק הוא הקצה הצפוני שלו. ויקיפדיה האנגלית מדווחת גם על התרסקות מטוס Beechcraft 1900D ליד בופריק ב-5 במרץ 2026 עם ארבעה הרוגים; דיווח זה לא אושש על ידי מקור רשמי או מקור עיתונאי במחקר זה והוא מובא כאן כדיווח של ויקיפדיה.