בחרו עמוד

חיל האוויר הלבנוני

סדר הקרב · לבנון

חיל האוויר הלבנוני

القوات الجوية · Forces Aériennes

חיל האוויר הלבנוני (القوات الجوية, Forces Aériennes) נוסד בריאק ביוני 1949 עם קומץ מטוסים בריטיים ואיטלקיים שנתרמו, הטיס מטוסי הוקר האנטרים ומיראז' III שמדינה מפולגת לא יכלה להילחם בהם ולא יכלה להרשות לעצמה לשמור עליהם, והוא נבנה מחדש מאז שנות ה-2000, בעיקר בסיוע אמריקאי, ככוח מסוקים וטורבו-פרופ קטן לביטחון פנים, ללא מטוס קרב בשירות מאז שמטוסי ההאנטרים האחרונים יצאו משירות בשנת 2014.

סימון לאומידיסק ירוק בתוך משולש לבן על דיסק אדום
0מטוסי קרב
4בסיסי אוויר פעילים
1949מְבוּסָס
17סוגים שהוצאו משימוש
מְדִינָהלבנוןמְבוּסָס1949סטָטוּספָּעִילמַטֶהעין אל-רמנה (ביירות)
הסיפור

סיפור חיל האוויר הלבנוני: נולד בריאק בשנת 1949, מטוסי צייד ומיראז' שלא הצליחו לשמור עליהם, וכוח מסוקים שנבנה מחדש בסיוע אמריקאי.

1949–1958: נולד בריאק עם מתנות ונעלי ספורט משומשות

ההיסטוריה של צבא לבנון מתארכת את חיל האוויר ל-10 ביוני 1949 בבסיס חיל האוויר ריאק בבקעת הלבנון, תחת פיקודו של סגן אלוף אמיל בוסטאני; ויקיפדיה האנגלית מציינת את ה-1 ביוני. ריאק עצמה הייתה עתיקה יותר: מהנדסים גרמנים הניחו שם רצועת עפר בשנת 1914, וחיל האוויר הצרפתי השתמש בה עד עזיבתו בשנת 1949. הציוד הראשון נתרם או נרכש יד שנייה. בריטניה סיפקה מטוסי פרסיבל פרנטיס ופרוקטור (איירופלייט מונה שלושה מטוסים מכל סוג שסופקו במאי 1949; ויקיפדיה מספרת על ארבעה פרנטיס ושני פרוקטורים), ואיטליה סיפקה ארבעה מפציצים מדגם סבויה-מרקטי SM.79L, שהוזמנו ב-1946, שלבנון השתמשה בהם כמטוסי תובלה עד 1959. שנים עשר מטוסי אימון של הרווארד הגיעו בעקבותיהם ב-1952, שישה מטוסי חיל האוויר המלכותי לשעבר ושישה מטוסי עיראק לשעבר, יחד עם צ'יפמאנקס משנת 1950 ומטוס דה הבילנד דאב יחיד ב-1951. זה היה חיל אוויר לאימון, ואתר האינטרנט של הצבא עדיין מפרט בין משימותיו אימון, תובלה וסיוע למוסדות מדינה כגון הדברה.

1953–1978: ערפדים, ציידים והמיראז'ים. לבנון לא הצליחה לשמור על

מטוסי סילון הגיעו במהירות. שש עשרה מטוסי דה הבילנד ומפפיר הגיעו משנת 1953, על פי MILAVIA, ומשנת 1958 או 1959 ה-Hacker Hunter, שהפך לעמוד השדרה של הכוח: שישה מטוסי F.6 לשעבר של חיל האוויר המלכותי הבריטי (RAF), אחר כך מטוסים בלגיים לשעבר באמצע שנות ה-60 ועוד שישה מטוסי Hunter לשעבר משופצים של חיל האוויר המלכותי הבריטי מדצמבר 1975, בין 19 ל-20 מטוסים בסך הכל. ב-5 ביוני 1967, היום הראשון של מלחמת ששת הימים, שני מטוסי Hunter לבנוניים תקפו עמדות ישראליות בגליל ואחד הופל על ידי מטוס קרב ישראלי, כך מתעדת ויקיפדיה. לבנון רכשה גם עשרה מטוסי קרב מדגם Mirage IIIEL ושני מטוסי דו-מושביים, שסופקו בין השנים 1967 ל-1969 ונשמרו בקליאט בצפון. לבנון לא יכלה להרשות לעצמה להפעיל אותם: הם הושארו על הקרקע עקב מחסור בכסף בסוף שנות ה-70 ונמכרו מאוחר יותר לפקיסטן.

1975–1994: חיל אוויר במלחמת אזרחים

כאשר פרצה מלחמת האזרחים ב-1975, הצבא עצמו התפצל, וחיל האוויר עמו. דיווח ויקיפדיה על צבא לבנון הערבי המתנתק מתאר מורדים ששמרו על ריאק, שם התרכזו רוב הנכסים הטיסה, עם המיראז'ים בקליאט. מטוסי ההאנטים טסו רק מדי פעם. בספטמבר 1983, במהלך מלחמת ההרים, ריאק ניזוק והאנטים פעלו מרצועת נשק מאולתרת בחלאט ליד ביבלוס; ויקיפדיה מתעדת את גיחות הקרב הראשונות שלהם בשלב זה ב-16 בספטמבר נגד עמדות תותחים דרוזיות וסוריות, ושלושה ימים לאחר מכן מטוס מאמן בולדוג שהיה בסיור מעל נהר הצ'וף נפגע מאש קרקעית והתרסק, והרג את שני הטייסים. אירופלייט מפרטת מטוס האנטר שהופל מעל נהר השוף באותו חודש. ההפסד האחרון של האנטר התרחש ב-1989 ליד בטרון: ויקיפדיה אומרת שהחלק התחתון נכשל באימון והטייס נפלט; אירופלייט מתעדת זאת כהפלה. מטוסי ההאנטים ששרדו הוצאו לקרקע ב-1994.

1995–2007: חיל אוויר מסוקים, ומפציצי נהר אל-בארד

השלום הותיר את חיל האוויר לבנון ללא מטוסי קרב וללא כסף, והוא נבנה מחדש סביב מסוקים. ארצות הברית סיפקה 24 מטוסי UH-1H Hueys בין השנים 1995 ו-2001, על פי MILAVIA, ואיחוד האמירויות הערביות סיפקה תשעה Gazelle משנת 2007. הניסוי בוצע בשנת 2007 בנהר אל-בארד, מחנה פליטים פלסטיני ליד טריפולי המוחזק על ידי ארגון הטרור פתח אל-אסלאם. בהיעדר מטוסי תקיפה, חיל האוויר שינה את מטוסי UH-1H כדי להפיל פצצות לא מונחות מדגם Mk 82 ו-Mk 83 והתקין תרמילי רקטה מדגם Matra SNEB שנלקחו ממטוסי Hunter שאוחסנו, בעוד ש-Gazelle ירו טילי HOT, כך מתעדת ויקיפדיה. ההיסטוריה של הצבא עצמו מייחסת לחיל האוויר הפצצות, תובלה, אספקה מחדש, פינוי רפואי וצילומים אוויריים בין ה-20 במאי ל-2 בספטמבר 2007. נתוני ויקיפדיה לקרב בן 105 הימים הם 168–179 חיילים ו-226 חמושים שנהרגו. זה היה גולמי וזה עבד, וזה תמך בדרישות מטוסי סיוע קרוב מתאימים.

2008–2023: נבנה מחדש בסיוע אמריקאי, מקרוואנים ועד סופר טוקאנוס

וושינגטון ענתה על מקרה זה. שלושה מטוסי ססנה קרוואן, חמושים כמטוסי AC-208 עם טילי הלפייר לפי ויקיפדיה, הגיעו בשנת 2009, וב-12 בנובמבר 2008 ארבעה מתוך שמונת מטוסי האנטרים ששרדו הוחזרו לשירות לזמן קצר ברייק לפני שהסוג יצא משימוש סופית בשנת 2014. באוגוסט 2021, לבנון מכרה חמישה מטוסי האנטרים וחלקי חילוף לחברת Lortie Aviation הקנדית תמורת כ-1.4 מיליון טראנספורט אמריקאי, ושמרה שניים למוזיאון שלה. שישה מטוסי A-29 סופר טוקאנו סופקו באוקטובר 2017 וביוני 2018; מחלקת המדינה אומרת שארצות הברית השקיעה יותר מ-1.43 מיליארד טרנזיט בכוחות המזוינים של לבנון מאז 2006. שישה מסוקים חמושים מדגם MD 530G הוזמנו בשנת 2018, שישה רחפנים מדגם ScanEagle הגיעו בשנת 2019, ומכ"מים מדגם Huey II הגיעו לאחר מכן משנת 2021. ויקיפדיה אומרת שחיל האוויר ביצע תקיפות מעקב ומדויקות נגד לוחמי ג'בהת אנוסרה והמדינה האסלאמית סביב ערסאל ואל-קאעא בין השנים 2014 ל-2017.

2024–2026: מלחמות שהוא לא נלחם בהן, וחיל אוויר בתקציב מוגבל

כוחות הצבא הלבנוניים נמנעו מלהשתתף במלחמה בין ישראל לחיזבאללה בשנת 2024: ויקיפדיה מתעדת כי הצבא נסוג כחמישה קילומטרים מהגבול כאשר ישראל פלשה ב-1 באוקטובר 2024, וכי מספר חיילים נהרגו בתקיפות ישראליות, לפי הצהרות הצבא עצמו. הפסקת האש של ה-27 בנובמבר 2024 הפכה את הצבא לכוח שנועד לפרוס בדרום, וביולי 2025 אישרה ארצות הברית סכום של 141 מיליון טראנס לסיוע למטוסי ה-A-29. כאשר חיזבאללה החל לירות על ישראל ב-2 במרץ 2026, לאחר הריגת המנהיג העליון של איראן, וישראל פלשה שוב, הצבא שוב לא לחם. מה שנותר, לפי ספירת ויקיפדיה, הוא כוח של כ-80 מטוסים, חמישה או שישה מהם טורבו-פרופים קלים לתקיפה, המופעלים על חלקים שנתרמו ועל כסף זר. הוא מיומן במשימות שהוא יכול להרשות לעצמו - מעקב, סיוע צמוד נגד חמושים, חילוץ - ואין לו אמצעים להגן על המרחב האווירי הלבנוני.

מטוסי ג'ט הגיעו במהירות.חיל האוויר הלבנוני · אומת 2026-10-01
במבט חטוף

חיל האוויר הלבנוני במספרים

שֵׁרוּת

שם מקומי
القوات الجوية / Forces Aériennesהשמות המשמשים בדפי הצבא הלבנוני בערבית ובצרפתית (lebarmy.gov.lb). הדף האנגלי מכנה אותו פשוט חיל האוויר; ויקיפדיה האנגלית משתמשת ב"חיל האוויר הלבנוני" ובצורות המלאות יותר "אל-קוות אל-ג'אוויה אל-לובניניה" ו"כוח אווירי לבנון".
מְבוּסָס
10 ביוני 1949, בריאקתאריך מההיסטוריה של צבא לבנון; ויקיפדיה האנגלית מציינת את ה-1 ביוני 1949 ואת MILAVIA 1948. המפקד הראשון: סגן אלוף אמיל בוסטאני
שמות קודמים
כוח האוויר; כוח ההגנה האוויריתשמות ההיסטוריה של הצבא אומרים שהשירות בוצע לפני שהשתמש בחיל האוויר
חלק מ
כוחות הצבא הלבנונייםתחת פיקודו של מפקד הצבא, הגנרל רודולף הייקל, בתפקידו מאז 13 במרץ 2025
מַטֶה
עין אל-רמנה, ביירותעבר מראיאק למשרד ההגנה הלאומית בשנת 1969, ולבניין ביידה בעין אל-רמנה בשנת 1989, על פי הצבא.
מְפַקֵד
בריגדיר גנרל זיאד הייקל בשנת 2021 (חדשות ההגנה); תואר כראש הצבא לשעבר ביולי 2025 (Breaking Defense). שם יורשו לא נמצא במקור שניתן היה לבדוק.

כּוֹחַ

כוח אדם
כ-2,500נתון מויקיפדיה האנגלית; לא אושר בדף רשמי
מטוסי תקיפה קלים
  • A-29 סופר טוקאנו — 5–6
  • קרוואן קרב AC-208 — 3

שישה מטוסי A-29 סופקו עד יוני 2018; אחד ניזוק בתאונה בחמת ב-18 במאי 2023. ויקיפדיה מונה חמישה; Breaking Defense דיווחה על שישה ביולי 2025.

מסוקים
  • יואי השני - 14
  • UH-1H — 9
  • IAR 330SM פומה — 7
  • SA342L גאזל — 7
  • AB212 — 5
  • MD 530 — 5
  • AW139 — 1 (נשיאותי)

המלאי של ויקיפדיה האנגלית; לא אושר על ידי הצבא. דגמי ה-MD 530 הוזמנו כ-MD 530G החמוש.

נעלי ספורט
  • בולדוג תעופה סקוטי - 3
  • רובינסון R44 — 4–6

ויקיפדיה מפרטת שלושה בולדוגים שעדיין נמצאים בשירות; אירופלייט רשמה את הסוג כמשוחרר בשנת 2000. מילוויה ספרה ארבעה R44 בשנת 2011, ויקיפדיה שישה

רחפנים
  • ScanEagle - 5 (6 נמסרו 2019)
  • RQ-11 רייבן - משוגר ידנית

ג'יינס דיווחה על שישה מטוסי ScanEagle בשווי 11 מיליון טון לפנה"צ שנמסרו באפריל 2019; ויקיפדיה מתעדת שאחד מהם אבד בשנת 2025.

מטוסי קרב
אף אחד מאז 2014מטוסי ההוקר האנטר האחרונים הוצאו משימוש בשנת 2014; מטוסי המיראז' III היו על הקרקע מאז סוף שנות ה-70.
סיוע אמריקאי
יותר מ-$3 מיליארד מאז 2006לכלל הכוחות המזוינים של לבנון, על פי דף העובדות של מחלקת המדינה מיום 20 בינואר 2025

תַשׁתִית

בסיסי אוויר
  • ביירות (נמל התעופה הבינלאומי רפיק חרירי) - קרוואנים, UH-1H, טיסה נשיאותית
  • חמת (ווג'ה אל-חג'ר) - A-29, MD 530
  • ריאק — גאזל, R44, UH-1H, מוזיאון
  • קלייאטה (רנה מווואד) - פומאס

הקצאת היחידות כפי שפורסמה בוויקיפדיה האנגלית; לא אושרה על ידי הצבא

רצועה היסטורית
חלאט, ליד ביבלוסשדה תעופה מאולתר שנבנה על ידי האמריקאים ושימש את ה"ציידים" בספטמבר 1983 בזמן ש"ריאק" ניזוק.
מסלול ריאק
3,039 מטר, בטוןמסלול המראה 04/22, לפי ויקיפדיה האנגלית (לא ה-AIP). מטוסים ישראליים הפציצו את המסלולים ב-13 ביולי 2006.
מוּזֵיאוֹן
ריאקשמונה מטוסים, כולל Vampire T.55, Hunter F.6, Magister, Alouettes ו-Gazelle; ביקורים באישור חיל האוויר
מִבְנֶה

כיצד מאורגן חיל האוויר הלבנוני

זרוע אווירית אחת של הכוחות המזוינים הלבנוניים, שמפקדתה בעין אל-רמנה בביירות, ולפי ויקיפדיה האנגלית, כ-2,500 אנשי צוות וארבעה בסיסים. לא היה לה מטוס קרב מאז שה-Hacker Hunters האחרונים יצאו משימוש בשנת 2014; מטוסי התקיפה שלה הם חמישה או שישה A-29 סופר טוקאנוס ושלושה AC-208 קרוואנים, לצד צי של מסוקי Huey, Puma, Gazelle ו-MD 530. הקצאת היחידות שלהלן היא זו שמפורסמת בויקיפדיה האנגלית ולא אושרה על ידי הצבא.

מַטֶה

חיל האוויר הלבנוני

כותרות ג'וזיות
עין אל-רמנה (ביירות)

הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים הלבנוניים, הכפופה למפקד הצבא, הגנרל רודולף הייקל, בתפקידה מאז 13 במרץ 2025. מפקדתה עברה מריאק למשרד ההגנה הלאומי בשנת 1969 ולבניין ביידה בעין אל-רמנה בשנת 1989, על פי הצבא. לא ניתן היה לאשר את מפקד חיל האוויר הנוכחי: בריגדיר גנרל זיאד הייקל פיקד עליו באוגוסט 2021, על פי Defense News, ו-Breaking Defense כינה אותו המפקד לשעבר ביולי 2025.

התקפה קלה

טייסות 7 ו-9

חמת

יחידות התקיפה של חיל האוויר, שתיהן ממוקמות בחמת (וג'ה אל-חאג'ר) על פי ויקיפדיה האנגלית: טייסת 7 עם ה-A-29 סופר טוקאנו, שש מהן סופקו באוקטובר 2017 וביוני 2018, חמש או שש בשירות, וטייסת 9 עם המסוקים MD 530 שהוזמנו בשנת 2018. ארצות הברית אישרה $100 מיליון לתחזוקה של ה-A-29 ב-11 ביולי 2025.

מעקב חמוש

טייסת 4

ביירות

שלושה מטוסי ססנה AC-208B קרב קרוואנים, שסופקו משנת 2009 והותאמו לנשיאת טילי הלפייר לפי ויקיפדיה, הוטסו מהצד הצבאי של נמל התעופה הבינלאומי של ביירות, לפי ויקיפדיה האנגלית.

מסוקים

טייסות 8, 12 ו-14

ביירות, קלייאטה וריאק

כפי שוויקיפדיה האנגלית מקצה אותם, שלא אושר על ידי הצבא: טייסת 12 עם כ-14 מטוסי Huey II ותשעה מטוסי UH-1H בביירות, טייסת 14 עם שבעה מטוסי פומה IAR 330SM לשעבר של איחוד האמירויות הערביות בקליאט וטייסת 8 עם שבעה מטוסי גאזל חמושים ב-HOT בריאק. ויקיפדיה מפרטת גם חמישה מטוסי AB212, ששוחזרו לשירות משנת 2007.

הַדְרָכָה

טייסות 1 ו-15 ובית הספר לתעופה

ריאק וביירות

טייסת 15 מאמנת צוותי מסוקים על מטוסי רובינסון R44 ו-UH-1H בריאק, שם ממוקמים בתי הספר לתעופה וטכנית וסימולטור הטיסה היחיד של חיל האוויר, סימולטור UH-1, לפי ויקיפדיה האנגלית. במאמרים בוויקיפדיה חלוקים חלוקים בשאלה האם הטייסת הראשונה המצוידת בבולדוג נמצאת בביירות או בריאק; אירופלייט תיעדה שהבולדוג הוצא משימוש בשנת 2000.

תחבורה ורחפנים

טיסת נשיאות ורחפנים

ביירות

לפי ויקיפדיה האנגלית, טיסת הנשיאות מטיסה AW139 יחיד מביירות. שישה רחפנים מדגם ScanEagle בשווי $11 מיליון סופקו בשדה התעופה של ביירות באפריל 2019, דיווח ג'יין, וויקיפדיה מתעדת שאחד מהם אבד בשנת 2025; רחפנים מדגם RQ-11 Raven המשוגרים ידנית נמצאים בשימוש מאז 2009. יחידת ההפעלה של הרחפנים לא צוינה במקורות לדף זה.

בשירות

מה טס חיל האוויר הלבנוני היום

כל סוג בטעינה, מקושר לדף ספר החיות שלו במידה וקיים כזה. ספירות הן מטוסים בספרים, לא מטוסים זמינים ביום נתון.

סוּג תַפְקִיד בשירות מֵאָז יחידות הערות
אמבראר A-29B סופר טוקאנובשירות תקיפה קלה ומעקב 2017 5–6. שישה נמסרו; אחד ניזוק בתאונה בעת ההמראה מחמאת ב-18 במאי 2023 (L'Orient-Le Jour דיווח שרק החרטום ניזוק).

יוֹתֵר

ויקיפדיה מפרטת חמישה; Breaking Defense דיווחה כי לבנון מפעילה שישה ביולי 2025.
ססנה AC-208B קרוואן קרבבשירות מעקב חמוש 3 2009 שלושה סופקו משנת 2009 (איירופלייט, מילוויה, ויקיפדיה).
בל יואי השניבשירות מסוק שירות 14 2021 הנתון של ויקיפדיה; הוא מתעד שלושה נתרמו בינואר 2021, שלושה בדצמבר 2022 ואחד שאבד ב-2023.
בל UH-1H אירוקוויבשירות מסוק שירות ומפציץ מאולתר 9 1995 24 סופקו בין השנים 1995–2001 (מילאביה); ויקיפדיה אומרת ששלושה התרסקו ו-12 הוצאו משימוש, ונותרו תשעה.
אגוסטה-בל AB212בשירות מסוק שירות 5 1973 אירופלייט מונה 22 מטוסי 212 שיוצרו על ידי בל ואגוסטה משנת 1973; הוצאו משירות בשנת 1999 וחמישה הוחזרו לשירות משנת 2007. ויקיפדיה מפרטת חמישה.
IAR 330SM פומהבשירות מסוק תובלה 7 2009 לפחות שבעה מטוסי IAR 330SM לשעבר של איחוד האמירויות הערביות הועברו בין השנים 2009–2011 (ויקיפדיה); MILAVIA ספרה עשר דגמים שיוצרו על ידי IAR בשנת 2010.
אירוספייאלה SA342L גאזלבשירות מסוק סיור ומסוק נגד שריון 7 1981 שבעה בשירות לפי ויקיפדיה. אירופלייט מונה ארבעה מטוסים שסופקו בשנת 1981, שלושה בשנים 1983–1984 ותשעה שסופקו מחוץ לאיחוד האמירויות הערביות בשנת 2007.
מסוקי MD MD 530Gבשירות מסוק תקיפה קל 5 2019 שישה הוזמנו ב-1 באוקטובר 2018; ויקיפדיה מפרטת חמישה לאחר התרסקות בשנת 2022 ומתארת אותם כ-MD 530F.
AgustaWestland AW139בשירות מסוק תובלה נשיאותי 1 אחד, לפי ויקיפדיה.
בולדוג תעופה סקוטי 126בשירות מאמן בסיסי 3 1975 שישה סופקו בשנת 1975 (איירופלייט); ויקיפדיה מפרטת שלושה בשירות, בעוד שאיירופלייט מתעדת את הסוג שהוצא משירות בשנת 2000.
רובינסון R44 רייבן IIבשירות מאמן מסוקים 4–6: ארבעה בדו"ח של MILAVIA משנת 2011, שישה בוויקיפדיה.
בואינג מכון סריקה איגלבשירות רחפן מעקב 5 2019 שישה סופקו באפריל 2019 (ג'יינס); אחד אבד ב-2025, לפי ויקיפדיה.
אירו-וירונמנט RQ-11 רייבןבשירות רחפן מעקב משוגר ידנית 2009 שנים עשר סופקו בשנת 2011 (MILAVIA); ויקיפדיה מפרטת 13 עם הפסדים בשנת 2015 ו-2016.
יואי השני14
UH-1H9
IAR 3307
צְבִי7
AB2125
MD 5305
סרוק איגל5
AC-2083
הופעל בעבר

כל סוג שחיל האוויר הלבנוני הוציא לגמלאות

17 סוגים, החל מדגם Savoia-Marchetti SM.79L ועד לדגם Hawker Hunter F.6, FGA.70/70A, T.66C ו-T.69. נתוני השיא הם מספר שלדי המטוסים שנלקחו תחת אחריות לאורך כל חיי השירות, לא מספר כוחות הצי בכל תאריך נתון.

סוּג תַפְקִיד שִׂיא מוגש הוחלף על ידי הערות
הוקר האנטר F.6, FGA.70/70A, T.66C ו-T.69 מפציץ קרב 1958–2014 19–20 שלדות אוויר. MILAVIA מונה 19 (שישה F.6 בשנת 1959, שבעה בלגיים לשעבר בשנת 1966, שישה בשנים 1975–77).

יוֹתֵר

אירופלייט מונה שישה מטוסי חיל האוויר המלכותי לשעבר משנת 1958, ארבעה מטוסי בלגים לשעבר משנת 1965, שלושה מטוסי T.66C, שישה מטוסי FGA.70A מה-8 בדצמבר 1975 ומטוס T.69 אחד שהושכר מעיראק.
Aero Commander 690A Shrike Commander קֶשֶׁר 1 1975–1983 אחד מהם סופק בשנת 1975.
Sud Aviation SE3130 Alouette II מסוק קל 1959–1981 3–4: אירופלייט מונה שלושה מטוסים שנמסרו בשנת 1959 ועוד אחד שהושאל על ידי צרפת בין השנים 1962–1965; מילאוויה ארבעה.
דאסו מיראז' IIIEL ו-IIIBL יירוט 12 1968–1978 עשרה מטוסי IIIEL חד-מושביים ושני מטוסים דו-מושביים (ויקיפדיה ו-MILAVIA; אירופלייט מכנה את המטוסים הדו-מושביים IIIDL).

יוֹתֵר

ערך המיראז' בויקיפדיה במקום אחר מדבר על 14 מיראז'ים לבנוניים, ואירופלייט מפרטת 14 מטוסי סדרה.
דה הבילנד קנדה צ'יפמאנק T.30 ו-T.20 מאמן ראשי 6 1950–1974 שלושה מטוסי T.30 בשנים 1950–51 ושלושה מטוסי T.20 בתחילת שנות ה-60 (איירופלייט).
צפון אמריקה הרווארד T.2B מְאַמֵן 12 1952–1967 שישה מטוסים לשעבר של חיל האוויר המלכותי מסרו ב-26 בינואר 1952 ושישה מטוסים עיראקים לשעבר ב-4 בספטמבר 1952 (איירופלייט).
מאקי MB.308 מטוסים קלים 1 1955–1966 אחד מהם סופק בשנת 1955 (איירופלייט).
סבויה-מרקטי SM.79L מפציץ המשמש כאמצעי תחבורה 4 1949–1959 ארבעה הוזמנו בשנת 1946 וסופקו בשנת 1949.
פרסיבל פרנטיס T.1 מְאַמֵן 1949–1952 3–4: שלושה סופקו במאי 1949 (איירופלייט), ארבעה נתרמו (ויקיפדיה).
דה הבילנד ערפד FB.5, FB.52, FB.9 ו-T.55 מפציץ קרב ומאמן 16 1953– צַיָד ארבעה FB.5, חמישה FB.52, שלושה FB.9 וארבעה T.55 (מילאביה).
פוגה CM.170 מאגיסט מאמן סילון 1966– 8–10: אירופלייט מונה שמונה מטוסים שנבנו בצרפתית ובגרמנית משנת 1966; MILAVIA מפרטת חמישה בשנת 1966 וחמישה מטוסים לשעבר של הלופטוואפה בשנת 1972.
פרסיבל פרוקטור הרביעי קֶשֶׁר 1949– 2–3: שלושה סופקו במאי 1949 (איירופלייט), שניים (ויקיפדיה).
יונה דה הבילנד 1 תַחְבּוּרָה 1 1951– נמסר ב-11 באפריל 1951 (איירופלייט).
דאסו פלקון 20 הסעות VIP
סוד תעופה אלואט III מסוק שירות 1961– 13–14: אירופלייט מונה שמונה מטוסים מדגם SA316B משנת 1961 וחמישה מטוסים מדגם SA316B בשנת 1969; MILAVIA 14.
Aerospatiale SA 330 / IAR 330L Puma מסוק תובלה 6 1980– IAR 330SM שש; MILAVIA מתארך אותם לשנת 1980, ערך IAR 330 של ויקיפדיה לשנת 1984 (נבנה ברומניה).
סיקורסקי S-61N מסוק תובלה 3 שלושה רשומים על ידי MILAVIA בשנת 2011 בטייסת ה-16.
בסיסי אוויר

מאיפה טס חיל האוויר הלבנוני

סיכות שחורות הן בסיסים פעילים, סיכות חלולות הן שדות התעופה שנסגרו. ריאק שבבקאע, שם הונחה לראשונה מסלול המראה בשנת 1914 וחיל האוויר נוסד בשנת 1949, משמש עדיין כבסיס האימונים שלה; מטוסי התקיפה טסים מחמת ליד בטרון, הפומות מקליאטה בצפון הרחוק והקרוואנים משדה התעופה של ביירות. ב-13 ביולי 2006, תקיפות ישראליות הרסו את מסלולי ההמראה של ריאק וקליאט ופגעו בשלושתם בנמל התעופה של ביירות. לא ניתן היה לאחזר את נתוני ה-AIP הלבנוניים, ולכן רק ריאק וביירות נושאים סיכות, מהקואורדינטות של ויקיפדיה האנגלית; ערכים ללא נתוני שדה תעופה שפורסמו אינם נושאים סיכה.

בסיס אווירי פעיל סגור או שמורלחץ על סיכה כדי לפתוח את דף הבסיס
בָּסִיס ICAO סטָטוּס מַסלוּל הַמרָאָה יחידות ומטוסים
ביירותנמל התעופה הבינלאומי ביירות-רפיק חרירימחוז הר הלבנון (פאתיה הדרומיים של ביירות) אולבה פָּעִיל 03/213,800 מטרבֵּטוֹן16/343,395 מטרבֵּטוֹן17/353,250 מטר
  • טייסת 4: ססנה AC-208B קרוואן קרב
  • טייסת 12: בל יואי השני, בל UH-1H
  • טייסת 1: בולדוג תעופה סקוטי
  • טיסה נשיאותית: AgustaWestland AW139
  • טייסת 16: סיקורסקי S-61N
  • יחידות מסוקים: Agusta-Bell AB212, Sud Aviation Alouette III
חמתווג'ה אל-חאג'רמחוז צפון (מחוז בטרון) פָּעִיל
קלייאטרנה מואואדמחוז עקר אולקה פָּעִיל
ריאקמחוז בקעה (מחוז זחלה) אולרה פָּעִיל 04/223,039 מטרבֵּטוֹן
  • טייסת 8: אירוספייאלה SA342L גאזל
  • טייסת 15: רובינסון R44 רייבן השני, בל UH-1H
  • בית הספר לטיסה ובית הספר הטכני של חיל האוויר הלבנוני: רובינסון R44 רייבן II, בולדוג תעופה סקוטי
  • טייסת 2: הוקר האנטר FGA.70A ו-T.66
  • טייסת אימונים: פרסיבל פרנטיס, צפון אמריקה הרווארד T.2B
מסלול ההמראה חלאטמחוז קסרוואן-ג'בייל (מחוז ג'בייל) סָגוּר
איאטמחוז בעלבק-הרמל סָגוּר
  • אימון טיסה (מטוסי בוכנה): מאמני מנוע בוכנה (סוגים שלא אומתו)
איסטבלמחוז בקאה סָגוּר
  • בית הספר לתעופה: מטוסי אימון (סוגים שלא אומתו)

אף בסיס אווירי לא תואם את החיפוש הזה.

סדר הקרב

מי מוצב איפה בחיל האוויר הלבנוני?

יחידות מעופפות לפי בסיס, היחידות הנוכחיות תחילה. יחידות הטיסה הלבנוניות הן טייסות ממוספרות: הטייסות הנוכחיות, כפי שוויקיפדיה האנגלית מקצה אותן, הן ה-1, ה-4, ה-7, ה-8, ה-9, ה-12, ה-14 וה-15, עם הטיסה הנשיאותית בביירות. יחידות קודמות, החל מטייסת האימונים של 1949 ועד ליחידת מיראז' 3 בקליייט וטייסת הציידים השנייה שפרשה בשנת 2014, רשומות ומסומנות כלא בשירות. במקומות בהם מאמרי ויקיפדיה חלוקים בדעותיהם לגבי בסיס הטייסת, הערך מציין זאת.

בסיס חיל האוויר ריאק · אולרהבסיס ראיאק, חיל האוויר הלבנוני
טייסת 8טייסת מסוקי סיור ונ"מ · פעילה
אירוספייאלה SA342L גאזל
טייסת 15טייסת אימוני מסוקים · פעילה
רובינסון R44 רייבן השני, בל UH-1H
בית הספר לטיסה ובית הספר הטכני של חיל האוויר הלבנוניאימון טיסה וטכני · פעיל
רובינסון R44 רייבן II
טייסת 22008–2014
הוקר האנטר FGA.70A ו-T.66
טייסת אימונים1949–
פרסיבל פרנטיס, צפון אמריקה הרווארד T.2B
ביירות (שדה התעופה הבינלאומי ביירות-רפיק חרירי) · OLBAבסיס חיל האוויר של ביירות, חיל האוויר הלבנוני; שדה התעופה מנוהל על ידי רשות התעופה האזרחית של לבנון
טייסת 4טייסת מעקב חמושה · פעילה
ססנה AC-208B קרוואן קרב
טייסת 12טייסת מסוקי שירות · פעילה
בל יואי השני, בל UH-1H
טייסת 1טייסת אימונים · פעילה
בולדוג תעופה סקוטי
טיסה נשיאותיתהסעות VIP · פעיל
AgustaWestland AW139
טייסת 16
סיקורסקי S-61N
יחידות מסוקים1973–
Agusta-Bell AB212, Sud Aviation Alouette III
חמת (וג'ה אל-חאג'ר) בסיס אוויר ווג'ה אל-חג'ר, חיל האוויר הלבנוני
טייסת 7טייסת תקיפה קלה · פעילה
אמבראר A-29B סופר טוקאנו
טייסת 9טייסת מסוקי תקיפה קלים · פעילה
מסוקי MD MD 530G
קליאטה (רנה מווואד) · OLKAבסיס האוויר רנה מואואד, חיל האוויר הלבנוני
טייסת 14טייסת מסוקי תובלה · פעילה
IAR 330SM פומה
יחידת מיראז' 31968–1978
דאסו מיראז' IIIEL ו-IIIBL

אף יחידה לא תואמת את החיפוש.

ציר זמן

אבני דרך בחיל האוויר הלבנוני, 1914 ועד היום

1914

מהנדסים גרמנים הניחו מסלול המראה עפר בריאק שבעמק הלבנה, שלימים שימש כבסיס חיל אוויר צרפתי.

1949

יוני: חיל האוויר נוסד בריאק תחת פיקודו של סגן אלוף אמיל בוסטני (10 ביוני לפי הצבא, 1 ביוני לפי ויקיפדיה); מגיעים פנטסטיס, פרוקטורים וארבעה מטוסי SM.79L.

1953

קבוצת הערפדים הראשונה של דה הבילנד מביאה איתה מטוסי סילון, שנה לאחר שהגיעו שנים עשר מטוסי אימון של הרווארד ב-1952.

1958

מטוסי ההאוקר ציידים הראשונים מגיעים (1958 לפי אירופלייט וויקיפדיה, 1959 לפי מילאוויה).

1967

5 ביוני: שני מטוסי Hunter תקפו עמדות ישראליות בגליל; אחד מהם הופל. משלוחי מיראז' IIIEL בוצעו בין השנים 1967–1969.

1969

מטה חיל האוויר עובר מראיאק למשרד ההגנה הלאומי.

1975

מלחמת אזרחים מתחילה; ב-8 בדצמבר מגיע הראשון מבין שישה מטוסי FGA.70A Hunter משופצים, ומגיעים מאמני בולדוג.

1983

16 בספטמבר: ציידים מבצעים גיחות קרב מחאלאט ליד ביבלוס; 19 בספטמבר: בולדוג נורה מעל נהר הצ'וף, והורג שניים.

1989

הפסד אחרון של הציידים ליד בטרון; המפקדה עוברת לבניין ביידה, עין אל-רמנה.

1995

משלוחי UH-1H מתחילים; 24 יגיעו עד שנת 2001.

2006

13 ביולי: מטוסים ישראליים מפציצים את מסלולי ההמראה של ריאק במהלך המלחמה עם חיזבאללה.

2007

20 במאי–2 בספטמבר: נהר אל-בארד; מטוסי UH-1H מפילים פצצות וגזלות יורים טילי HOT. תשע גזלות מאיחוד האמירויות הערביות.

2008

12 בנובמבר: ארבעה מטוסי Hunter חוזרים לשירות ב-Rayak. ה-AC-208 Caravan הראשון מגיע לאחר מכן בשנת 2009.

2014

הציידים פרשו; ללבנון אין מטוס קרב.

2017

אוקטובר: שני מטוסי ה-A-29 סופר טוקאנו הראשונים מגיעים; ארבעת האחרונים מגיעים ביוני 2018.

2021

אוגוסט: חמישה מטוסי Hunter נמכרו לחברת Lortie Aviation מקנדה; אספקת Huey II החלה בינואר.

2025

11 ביולי: ארה"ב מאשרת $100 מיליון מטוסי A-29. 5 באוגוסט: הקבינט מאשר את תוכנית הצבא לפרק קבוצות חמושות מנשקן.

2026

2 במרץ: חיזבאללה פותח באש על ישראל וישראל פולשת שוב לדרום לבנון; הצבא מתרחק מעמדות הגבול.

שיא קרבי

כל מלחמה בה חיל האוויר הלבנוני נלחם או נקלע אליה

גיחות והפסדים היכן שהרקורד נותן להם, וריק אמיתי היכן שלא.

6סכסוכים
1967רֵאשִׁית
1מטוס אבד
2נהרג
  • מלחמת ששת הימים 1967 חלקה היחיד של לבנון במלחמה: שני מטוסי Hunter חצו את המרחב האווירי של ישראל ותקפו עמדות ישראליות ב-5 ביוני.
  • מלחמת האזרחים הלבנונית 1975–1990 טס מדי פעם בתקיפות צייד, במשימות סיור ובמשימות מסוקים עבור צבא מפולג; ברוב הזמן היה מקורקע
  • מלחמת לבנון של 2006 2006 לא לוחם; שדות תעופה לבנוניים הופצצו על ידי ישראל
  • קרב נהר אל-בארד 2007 הפצצות, ירי רקטות וטילים, תובלה, אספקה מחדש, פינוי נפגעים וצילומים אוויריים לתמיכה בצבא נגד פתח אל-אסלאם
  • מבצע הגבול נגד ג'בהת א-נוסרה ומדינה האסלאמית 2014–2017 מעקב ותקיפות מדויקות נגד חמושים בגבול סוריה

פתח את רישום הקרב המלא

היצרנים

Who built the Lebanese Air Force fleet

לכל חברה שעומדת מאחורי המטוס בעמוד הזה יש עמוד משלה: הסיפור, כל סוג שבנתה, המספרים וכוחות האוויר האחרים שמטיסים אותם.

שאלות ותשובות

כל מה שאנשים שואלים על חיל האוויר הלבנוני

איך קוראים לחיל האוויר הלבנוני בערבית ובצרפתית?
אתר האינטרנט של צבא לבנון מכנה אותו בערבית القوات الجوية (אל-קוות אל-ג'אויה, "כוחות האוויר") וצרפתית Forces Aériennes; הדף האנגלי שלו אומר בפשטות Air Force. ויקיפדיה האנגלית מכנה את הערך חיל האוויר הלבנוני, השם בו נעשה שימוש כאן. הצבא אומר שהוא נקרא בעבר כוח האוויר וכוח ההגנה האווירית.
אילו מטוסים מטיס חיל האוויר הלבנוני בשנת 2026?
מטוסי התקיפה שלה הם חמישה או שישה A-29 סופר טוקאנוס ושלושה מטוסי קרוואן מדגם AC-208 חמושים בטילי הלפייר. צי המסוקים, לפי ויקיפדיה האנגלית, מונה כ-14 מטוסי Huey II, תשעה UH-1H יואיס, שבעה פומות מדגם IAR 330, שבעה גאזל, חמישה AB212, חמישה MD 530 ו-AW139. האימון מתקיים על מטוסי בולדוגים ורובינסון R44, והוא מטיס רחפנים מדגם ScanEagle ו-Raven.
האם ללבנון יש מטוסי קרב?
לא. האחרון ציידי רוכלים הוצאו משירות בשנת 2014 לאחר חזרה קצרה לשירות בשנת 2008, וחמישה נמכרו לחברת Lortie Aviation הקנדית בשנת 2021. ה- מיראז' III היה מקורקע מאז סוף שנות ה-70. ללבנון אין מטוסים המסוגלים להגן על המרחב האווירי שלה.
מה קרה למטוסי הקרב מיראז' 3 של לבנון?
לבנון קיבלה עשרה מטוסי קרב מדגם מיראז' IIIEL ושני מטוסי דו-מושביים בשנים 1967–1969 והציבה אותם בקליאט. הם הוצאו על הקרקע עקב חוסר כסף בסוף שנות ה-70 ונמכרו לפקיסטן - בשנת 2000 לפי ויקיפדיה, או נמכרו בשנים 1994–1995 וסופקו בשנת 2001 לפי אירופלייט.
מה קרה לציידי הרוכלים הלבנונים?
לבנון קיבלה 19 או 20 מטוסי Hunter בין השנים 1958 ו-1977. הם לחמו לזמן קצר ב-1967 ובמלחמת האזרחים, הוצאו לבסיס ב-1994, טסו שוב עם טייסת 2 בריאק החל מ-12 בנובמבר 2008 והוצאו משימוש ב-2014. באוגוסט 2021 נמכרו חמישה מטוסים וחלקיהם הרזרביים לחברת Lortie Aviation תמורת כ-140.1 מיליון טראנס, על פי Defense News; שניים נשמרו עבור מוזיאון בריאק.
כיצד הפציץ חיל האוויר הלבנוני את נהר אל-בארד ללא מטוסים?
בשנת 2007, נגד פתח אל-אסלאם במחנה נהר אל-בארד, היא ציידה מסוקי UH-1H כדי להפיל פצצות Mk 82 ו-Mk 83 ותרמילי רקטה מדגם Matra SNEB שחולצו ממטוסי Hunter שאוחסנו, וירתה טילי HOT ממטוסי גאזל, על פי ויקיפדיה ו-MILAVIA. ההיסטוריה של הצבא מייחסת לחיל האוויר הפצצות, תובלה, אספקה מחדש ופינוי רפואי לאורך כל הקרב, מ-20 במאי עד 2 בספטמבר 2007.
האם חיל האוויר הלבנוני אי פעם נלחם בישראל?
פעם אחת בלבד: ב-5 ביוני 1967 שני מטוסי צייד תקפו עמדות ישראליות בגליל ואחד מהם נורה, לפי ויקיפדיה. במלחמות 2006, 2024 ו-2026, הכוחות המזוינים הלבנוניים לא היו לוחמים, למרות שמטוסים ישראליים הפציצו את מסלולי ההמראה של ריאק ב-2006 וחיילים נהרגו בתקיפות ישראליות ב-2024 וב-2026, לפי הצהרות צבא לבנון.
היכן ממוקמת חיל האוויר הלבנוני?
ויקיפדיה האנגלית מפרטת ארבעה בסיסים: ביירות (בנמל התעופה הבינלאומי רפיק חרירי), חמאת (וג'ה אל-חג'ר) בצפון עבור מטוסי ה-A-29 וה-MD 530, ריאק בבקאע, שם נוסד חיל האוויר ובו המוזיאון שלו, וקליאט (רנה מועווד) ליד טריפולי עבור הפומות. המפקדה נמצאת בעין אל-רמנה, ביירות, מאז 1989, על פי הצבא.
מי משלם עבור מטוסי חיל האוויר הלבנוני?
בעיקר תורמים זרים. משרד החוץ האמריקאי אומר שארצות הברית השקיעה יותר מ-1.43 מיליארד פונטי-טריבוניים בכוחות המזוינים של לבנון מאז 2006, שרכשו את הקרוואנים, הסופר טוקאנוס, מטוסי MD 530, מטוסי Huey II ומטוסי ScanEagles; איחוד האמירויות הערביות נתנה מטוסי גאזל ופומה. Breaking Defense אומר שמטוסי ה-A-29 מומנו באמצעות מימון צבאי זר של ארה"ב; ויקיפדיה אומרת שערב הסעודית מימנה אותם.
מתי נוסד חיל האוויר הלבנוני?
ביוני 1949 בריאק, תחת פיקודו של סגן אלוף אמיל בוסטני. צבא לבנון מציין 10 ביוני 1949; ויקיפדיה האנגלית מציינת 1 ביוני. המטוסים הראשונים נתרמו ממטוסי אימון מדגם פרסיבל מבריטניה ומפציצי SM.79 מאיטליה.

מקורות וקריאה נוספת

כל עובדה, נבדקה

הנתונים אומתו בתאריך 01-10-2026. דפי סדר הקרב נוצרים מחדש ממערך נתונים יחיד; אם מספר כאן אינו תואם לדף בספר החיות, דף זה הוא העדכני מבין השניים.

צילומים: צילום: חיל האוויר של ארצות הברית / ויקימדיה (נחלת הכלל) · צילום: צילום חיל האוויר של ארצות הברית מאת טייסת מדרגה ראשונה רייצ'ל ייטס / ויקימדיה (נחלת הכלל) · צילום: RoyKabanlit / ויקימדיה (CC BY-SA 4.0) · צילום: עבודתכם / ויקימדיה (CC BY 2.5) · צילום: סמל ראשון אשלי שיה / ויקימדיה (נחלת הכלל) · צילום: סמל ראשון ג'ארד דוהון / ויקימדיה (נחלת הכלל) · צילום: אני (אדריאן פינגסטון). / ויקימדיה (נחלת הכלל) · צילום: Sovxx / ויקימדיה (CC BY-SA 4.0) · צילום: AFP Radio DWDD / ויקימדיה (נחלת הכלל) · צילום: Hugh Llewelyn מ-Keynsham, UK / ויקימדיה (CC BY-SA 2.0) · צילום: ZemplinTemplar / ויקימדיה (CC BY-SA 4.0) · צילום: brewbooks from near Seattle, USA / ויקימדיה (CC BY-SA 2.0) · צילום: Leo za1 / ויקימדיה (CC BY-SA 3.0) · צילום: Bidgee / ויקימדיה (CC BY-SA 3.0 au) · צילום: Moshe Pridan / ויקימדיה (נחלת הכלל) · צילום: RuthAS / ויקימדיה (CC BY 3.0) · צילום: Bahnfrend / ויקימדיה (CC BY-SA 4.0) · צילום: Biponacci / ויקימדיה (CC BY-SA 4.0) · צילום: abdallahh מ-Montreal, Canada / ויקימדיה (CC BY 2.0) · צילום: BAI73 / ויקימדיה קומונס (CC BY-SA 4.0) · צילום: בוב אדמס מאמנזימטוטי, דרום אפריקה / ויקימדיה קומונס (CC BY-SA 2.0)