חיל האוויר הישראלי
חיל האוויר הישראלי (חיל האוויר) הוקם ב-28 במאי 1948 משירות האוויר הקטן של ההגנה וכמה עשרות מטוסי קרב משומשים שהוטסו בעיקר על ידי מתנדבים זרים; הוא הפך לזרוע שעליה הסתמכה ישראל במהלומות הפתיחה המכריעות שלה, ממבצע מוקד ב-1967 ועד לכור העיראקי ב-1981 ובק"א ב-1982, ומאז אוקטובר 2023 הוא טס בקמפיינים הארוכים והמאתגרים ביותר בתולדותיו, מעל עזה, לבנון, סוריה, תימן ואיראן, תוך שהוא מזמין 100 מטוסי F-35I ומטוסי F-15IA הראשונים שלו.
סיפור חיל האוויר הישראלי: מטוסי S-199 בשנת 1948, שלוש שעות ביוני 1967 והמבצעים הארוכים ביותר בתולדותיו
1947–1949: חיל אוויר התאסף באמצע מלחמה
חיל האוויר צמח מתוך שירות אוויר, שירות האוויר של ההגנה שהוקם בשנת 1947, אשר הטיס מטוסים קלים לקישור ואספקה. הוא הוקם רשמית ב-28 במאי 1948, שבועיים לאחר הכרזת העצמאות של ישראל, ונכנס לפעולה למחרת: ב-29 במאי, ארבעה מטוסי Avia S-199 חדשים שהורכבו מטייסת 101, גרסאות צ'כוסלובקיות של מסרשמיט Bf 109, תקפו את הטור המצרי באד הלום. ב-3 ביוני הפיל מודי אלון שני מטוסי C-47 מצריים שהפציצו את תל אביב, ניצחונות האוויר הראשונים של השירות. הצי נרכש בכל מקום שניתן היה למצוא אותו: 25 מטוסי S-199 מצ'כוסלובקיה, כ-60 מטוסי ספיטפייר IX, לאחר מכן מטוסי B-17, מוסקיטו, בופייטר ומטוסי P-51 מוסטנג, רבים מהם הוטסו על ידי מתנדבי מאהל ששירתו כצוותי אוויר במלחמת העולם השנייה. צה"ל עצמו אומר שהשירות נבנה על מבנה חיל האוויר המלכותי.
1950–1967: העשורים הצרפתיים ושלוש שעות ביוני
בשנות ה-50 פנתה ישראל לצרפת. אחרי המטאורים הגיעו מטוסי דאסו אורגן ומיסטר 4 משנת 1955, הווטור והסופר מיסטר, ומשנת 1962 המיראז' IIIC. במבצע סואץ ב-29 באוקטובר 1956 פתחו מטוסי מוסטנג במבצע ותובלה הפילו צנחנים במעבר המיתלה; טייסים ישראלים הפילו בין שבעה לתשעה מטוסים מצריים, מה שאבד מטוס אחד בקרב אווירי, על פי דיווח ויקיפדיה. היום המכונן הגיע ב-5 ביוני 1967. בשעה 07:45 חיל האוויר בפיקודו של אלוף מרדכי הוד פתח במבצע "מוקד", ושלח את כל מטוסיו המבצעיים, מלבד 12, כנגד שדות תעופה מצריים. לפי ספירה ישראלית, 452 מטוסים ערביים הושמדו במהלך מלחמת ששת הימים, 49 מהם באוויר; ישראל איבדה 46 מטוסים. אלו נתונים ישראליים; אין ספירה עצמאית מלאה.
1967–1973: התשה, טייסים סובייטים והלם הטילים של יום כיפור
צרפת הטילה אמברגו נשק על ישראל לאחר המלחמה, והצי הפך לאמריקאי: מטוסי A-4 סקייהוק מדצמבר 1967 ומטוסי F-4E פנטום מספטמבר 1969, בעוד שישראל בנתה את הנשר ולאחר מכן את הכפיר ממטוסי מיראז' 5, לפי שרטוטים שהושגו, כפי שמתעד ויקיפדיה, על ידי שירותי המודיעין שלה. במלחמת ההתשה לאורך תעלת סואץ, חיל האוויר ביצע פשיטות עמוקות על מצרים וב-30 ביולי 1970 תקע מארב למטוסי מיג-21 סובייטיים, הפיל חמישה מהם; ארבעה טייסים סובייטים נהרגו. שלוש שנים לאחר מכן, רצועות טילי הקרקע-אוויר המצריות והסוריות כמעט שברו אותה. האבדות הרשמיות של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 היו 102 מטוסים, כולל 32 פנטומים ו-53 סקייהוקים; דיווחים אחרים נותנים עד 37 פנטומים, והטענות הערביות היו גבוהות בהרבה. הלקח, שהיה צורך לפתור את ההגנה האווירית באופן שיטתי ולא להטיס אותה מסביב, עיצב את העשור הבא.
1976–1985: אנטבה, אוסירק והבקעה
תחבורה וטיסה היו חשובים לא פחות ממטוסי הקרב. בליל ה-3-4 ביולי 1976, ארבעה מטוסי C-130 הרקולס הטיסו קומנדו למרחק של כ-4,000 קילומטרים לאנטבה שבאוגנדה, שם שוחררו 102 מתוך 106 בני ערובה; שלושה בני ערובה והמפקד, יונתן נתניהו, נהרגו, ודיווח ויקיפדיה מציין כי 45 חיילים אוגנדים נהרגו ו-11 מטוסי מיג הושמדו. מטוסי F-15 הגיעו מדצמבר 1976 ומטוסי F-16 זמן קצר לאחר מכן. ב-7 ביוני 1981, שמונה מטוסי F-16 מלווים בשישה מטוסי F-15 הפציצו את הכור אוסיראק בעיראק; מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את הפשיטה בהחלטה 487, והיסטוריונים עדיין חלוקים בשאלה האם היא עיכבה או עודדה את מאמצי עיראק להתחמשות. ב-9 ביוני 1982, במבצע "צרצר חפרפרת 19", חיל האוויר השמיד 29 מתוך 30 סוללות טילים סוריות בבקאע באמצעות רחפנים, פיתיונות וטילי נגד קרינה, וישראל טוענת כי 82-86 מטוסים סוריים הופלו ללא הפסדים בקרב אווירי; כלי התקשורת הסובייטיים טענו כי הופלו 67 מטוסים ישראליים.
1990–2023: הרעם, הסופה, האדיר והמלחמה הארוכה שבין המלחמות
ייצור מטוסי הקרב "לביא" שתוצרת בית בוטל בשנת 1987, ובמקום זאת ישראל רכשה מטוסים אמריקאים שעברו שינוי במערכות ישראליות: 25 מטוסי F-15I רעם משנת 1998 ו-102 מטוסי F-16I סופה שסופקו בין השנים 2004 ו-2009. במלחמת לבנון 2006 טס חיל האוויר ביותר מ-12,000 משימות קרב, ובמבצע "עופרת יצוקה" בעזה בשנים 2008–2009 יותר מ-2,360 תקיפות אוויריות, על פי הנתונים בערך בויקיפדיה. ב-6 בספטמבר 2007, מטוסי F-15I ו-F-16I הרסו את אתר אל-כיבר בסוריה; ישראל הודתה בתקיפה רק במרץ 2018, בעוד שסוריה טענה שמדובר במבנה צבאי לא גרעיני. במהלך שנות ה-2010, חיל האוויר תקף מטרות בסוריה במה שישראל כינתה "המערכה שבין המלחמות"; ב-10 בפברואר 2018 הופל מטוס F-16I על ידי טיל סורי, ושני אנשי הצוות שרדו. מטוס ה-F-35I אדיר הגיע לנבטים בדצמבר 2016, ובמאי 2018 ישראל הודיעה כי הפכה למדינה הראשונה שהשתמשה במטוס ה-F-35 בקרבות.
אוקטובר 2023–2026: עזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן
הפיגוע בראשות חמאס ב-7 באוקטובר 2023, בו נהרגו כ-1,195 בני אדם בישראל על פי גורמים ישראלים, פתח את התקופה האינטנסיבית ביותר בתולדות החיל. חיל האוויר מילא תפקיד מרכזי במלחמה בעזה, שבה דיווח משרד הבריאות בעזה על יותר מ-80,000 הרוגים פלסטינים עד 2026; בית הדין הבינלאומי לצדק הורה על נקיטת צעדים זמניים נגד ישראל בשנת 2024 וועדת חקירה של האו"ם הגיעה למסקנה בספטמבר 2025 כי בוצעו מעשי רצח עם, ממצאים שישראל דוחה. חיל האוויר הרג את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה בביירות ב-27 בספטמבר 2024, תקף את תימן מיולי 2024 ואת סוריה לאחר נפילת אסד, ונלחם באיראן באוקטובר 2024, במלחמת שנים עשר הימים ביוני 2025 ושוב החל מ-28 בפברואר 2026, כאשר צה"ל מסר שכ-200 מטוסים ביצעו את גיחת התקיפה הגדולה ביותר בתולדותיו. איראן טענה כי הפילה מטוסי F-35 ישראליים; צה"ל מכחיש שאיבד מטוס קרב מאויש.
חיל האוויר הישראלי במספרים
שֵׁרוּת
- שם מקומי
- חיל האבירהיל האוויר, השם בו משתמש אתר צה"ל בעברית. ויקיפדיה מציינת גם את זרוע האוויר והחלל כשם הרשמי; שינוי השם לא אושר בדף רשמי שנבדק.
- מְבוּסָס
- 28 במאי 1948שבועיים לאחר קבלת העצמאות, משירות אוויר, שירות האוויר של ההגנה של 1947. משימת קרב ראשונה 29 במאי 1948
- חלק מ
- צבא ההגנה לישראלחיל האוויר הוא זרוע של צה"ל, לא שירות משרדי נפרד; צה"ל טוען שהוא נבנה על מבנה חיל האוויר המלכותי.
- מַטֶה
- הקריה, תל אביבמתחם מפקדת צה"ל בתל אביב
- מְפַקֵד
- אלוף עומר טישלרמאז ה-5 במאי 2026, מחליף את אלוף תומר בר לאחר כארבע שנים
- אימון טיסה
- קורס טייס בן שלוש שניםבבית הספר לטיסה בחצרים; בצה"ל זה הקורס הארוך ביותר בצה"ל
כּוֹחַ
- כוח אדם
- כ-34,000 חיילים פעילים, 55,000 חיילים מילואיםנתון ויקיפדיה; צה"ל אינו מפרסם פירוט על הדפים שנבדקו
- לוחמים
-
- F-35I אדיר - 48 (100 הוזמנו)
- F-15A/B/C/D Baz — כ-50–66
- F-15I רעם — 25 מטוסים נמסרו
- F-16C/D ברק ו-F-16I סופה - כ-170–220, תלוי אם סופרים מטוסי F-16D דו-מושביים
הסכומים הם של ויקיפדיה, ככל הנראה מספירות מסוג FlightGlobal; ספירות אחרות שונות זו מזו. Breaking Defense העריך את צי ה-F-15 על 50 F-15A-D ועוד 25 F-15I בינואר 2023.
- מכליות, תובלה ומשימה מיוחדת
-
- KC-46A פגסוס (גדעון) - 2 נמסרו עד אוגוסט 2026, 6 נקנו
- מטוסי מכלית בואינג 707 - 7
- KC-130H ו-C-130E/H/J הרקולס - כ-15
- משימה מיוחדת של גאלפסטרים G550 — 6
- ביצ'קראפט קינג אייר B200 — 18
מספרי ה-KC-46A הם ממשרד הביטחון הישראלי כפי שדווח בוויקיפדיה; השאר ממלאי ויקיפדיה.
- מסוקים
-
- AH-64A/D אפאצ'י — 48
- UH-60A/L בלאק הוק — 49
- CH-53 (S-65C-3) — 21
- AW119Kx (אימון) — 8
רשימת המלאי של ויקיפדיה. 30 AH-64E ו-12 CH-53K הוזמנו.
- נעלי ספורט
-
- M-346 לביא — 30
- T-6A טקסן II — 20
- גרוב G 120A — 16
ה-M-346 החליף את ה-A-4 סקייהוק, שיצא משימוש ב-13 בדצמבר 2015
- הגנה אווירית
- חטיבת ההגנה האוויריתהגנה אווירית קרקעית שייכת לחיל האוויר; צה"ל מפרט אגף הגנה אווירית לצד אגפי הקרב, המסוקים, התובלה, כלי הטיס הבלתי מאוישים והטכניים.
תַשׁתִית
- חטיבות
-
- חטיבת קרב (F-15, F-16, F-35)
- חטיבת המסוקים
- חטיבת התחבורה
- חטיבת ההגנה האווירית
- חטיבת כלי טיס בלתי מאוישים
- החטיבה הטכנית
- בית ספר לטיסה, חצרים
כפי שפורסם באתר העברי של צה"ל
- F-35I הביתה
- נבטים, נגבשני מטוסי ה-F-35 הראשונים נחתו שם ב-12 בדצמבר 2016; לוקהיד מרטין מינה את נבטים כבסיס ה-F-35. ה-KC-46A הראשון הגיע ב-28 במאי 2026.
- יחידות מיוחדות
- יחידה 669 ושלדגיחידות חילוץ קרביות ומבצעים מיוחדים השייכות לחיל האוויר, על פי צה"ל
- התקפות טילים על בסיסים
- נבטים פגע באפריל ובאוקטובר 2024ניתוח לווייני של AP הראה נזק קל באפריל וארבע פגיעות לכאורה באוקטובר; צה"ל מסר כי בנייני משרדים ותחזוקה נפגעו אך לא נפגעו כלי טיס. איראן טענה כי כלי טיס מתקדמים הושמדו, דבר שלא נתמך בראיות.
- הנחות בסיס
- לא ניתן כאןבהתאם לצורכי אבטחה מבצעית, דף זה אינו מפרט את הטייסות הנוכחיות לפי בסיס מעבר למה שצה"ל או לוקהיד מרטין מפרסמים.
כיצד חיל האוויר הישראלי מאורגן
זרוע אחת של צבא ההגנה לישראל, בפיקודו מהקריה בתל אביב, עם חטיבות לחימה, מסוקים, תובלה, הגנה אווירית, כלי טיס בלתי מאוישים וטכניות ובית ספר לטיסה בחצרים. כוח הקרב שלה נבנה על ידי ארה"ב עם מערכות ישראליות: 48 מטוסי F-35I אדיר בנבטים, F-15 בז ו-F-15I רע"ם, וכ-170–220 מטוסי F-16C/D ברק ו-F-16I סופה, עם 52 מטוסי F-35I נוספים ו-25 מטוסי F-15IA בהזמנתם. גם הגנה אווירית קרקעית שייכת לחיל האוויר, וכך גם יחידת החילוץ 669 ויחידת המבצעים המיוחדים שלדג.
מפקדת חיל האוויר הישראלי
זרוע של צבא ההגנה לישראל ולא שירות נפרד, במתחם מפקדת צה"ל בתל אביב; צה"ל טוען כי היא נבנתה על מבנה חיל האוויר המלכותי. האלוף עומר טישלר, שאושר על ידי שר הביטחון ישראל כץ ב-24 בדצמבר 2025, קיבל את הפיקוד על האלוף תומר בר ב-5 במאי 2026. צה"ל מפרט את החטיבות לחימה, מסוקים, תובלה, הגנה אווירית, כלי טיס בלתי מאוישים וטכניות.
טייסות אדיר של ה-F-35I
חלק מחטיבת הקרב. שני מטוסי האדיר הראשונים נחתו בנבטים ב-12 בדצמבר 2016, לוקהיד מרטין מכנה אותו כבסיס ה-F-35 של ישראל, והטייסת הראשונה הוכרזה מבצעית ב-6 בדצמבר 2017. 48 מטוסים נמצאים בשירות במלאי של ויקיפדיה ו-100 הוזמנו, לאחר שהוכרזה על טייסת רביעית בת 25 מטוסים במאי 2026. פירוט לפי טייסת אינו ניתן כאן.
טייסות 101, 105 ו-109
שלוש טייסות ה-F-16C/D מדגם ברק התרכזו בבסיס אחד לאחר שחיל האוויר הודיע במרץ 2021 כי טייסות 101 מדגם "הקרב הראשון" ו-105 מדגם "העקרב" יעזבו את חצור ויצטרפו לטייסת 109 מדגם "העמק", כך דיווח Key.Aero. טייסת 101 ביצעה את משימת הקרב הראשונה של חיל האוויר ב-29 במאי 1948.
טייסות F-15 ו-F-16I
מטוסי ה-F-15A–D Baz, 50–71 בהתאם לספירה, 25 מטוסי התקיפה F-15I רעם מטייסת 69, ומטוס ה-F-16I סופה, 102 שסופקו בין השנים 2004 ו-2009. 25 מטוסי F-15IA נחתמו ב-29 בדצמבר 2025, כאשר המסירה מתוכננת החל משנת 2031. מטעמי אבטחה מבצעית, בסיסיהם הנוכחיים אינם רשומים כאן.
חטיבת התחבורה
טייסת 46 הוקמה בנבטים עם ה-KC-46A גדעון, שהראשון שבהם נחת ב-28 במאי 2026; שישה נקנו ושניים סופקו עד אוגוסט 2026, כדי להחליף את שבעת מטוסי המכלית בואינג 707 רעם. הדיוויזיה מפעילה גם כ-15 מטוסי KC-130H ו-C-130 הרקולס, שישה מטוסי גאלףסטרים G550 למשימה מיוחדת ו-18 מטוסי קינג אייר B200, לפי רשימת המלאי של ויקיפדיה.
חטיבת המסוקים
48 מסוקי אפאצ'י מדגם AH-64A/D, 49 מסוקי בלק הוקס מדגם UH-60A/L ו-21 מסוקי יסעור מדגם CH-53 במלאי של ויקיפדיה, עם 30 מסוקי AH-64E ו-12 מסוקי CH-53K בהזמנות. יחידת החילוץ הקרבי 669 ויחידת המבצעים המיוחדים שלדג שייכות גם הן לחיל האוויר, על פי צה"ל.
בית ספר לטיסה
צה"ל מכנה את חצרים כביתו של בית הספר לטיסה ומכנה קורס הטיס שלו, שאורכו שלוש שנים, הארוך ביותר בצה"ל. הוא מתאמן על המסוק M-346 לביא, שהחליף את ה-A-4 סקייהוק בשנת 2015, על המסוק T-6A טקסאן II, על המסוק Grob G 120A, ומשנת 2024 על המסוק AW119Kx עופר.
חטיבות ההגנה האווירית והכלי הטיס הבלתי מאוישים
הגנה אווירית קרקעית שייכת לחיל האוויר, אשר צה"ל מפרט עם חטיבת הגנה אווירית וחטיבת כלי טיס בלתי מאוישים. גודל צי הרחפנים אינו פורסם; שני מטוסי הרמס 900 הופלו על ידי הגנה אווירית איראנית במלחמת שנים עשר הימים ביוני 2025, לפי ויקיפדיה.
מה טס חיל האוויר הישראלי היום
כל סוג בטעינה, מקושר לדף ספר החיות שלו במידה וקיים כזה. ספירות הן מטוסים בספרים, לא מטוסים זמינים ביום נתון.
| סוּג | תַפְקִיד | בשירות | מֵאָז | יחידות | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| לוקהיד מרטין F-35I אדירבשירות | מטוס קרב רב-תכליתי חמקן | 48 | 2016 | 48 בשירות במלאי של ויקיפדיה, 52 נוספים בהזמנה.
יוֹתֵרמספר ההזמנות גדל מכ-20 בשנת 2010 ל-50 עד נובמבר 2016, 75 עם טייסת שלישית בשנים 2023–24, ו-100 כאשר טייסת רביעית בת 25 מטוסים הוכרזה במאי 2026. |
||
| בואינג (מקדונל דאגלס) F-15I רעםבשירות | מטוס קרב ארוך טווח | 25 | 1998 | 21 הוזמנו ב-27 בינואר 1994 וארבעה נוספים בנובמבר 1995; 25 נבנו בין השנים 1996–1998. | ||
| מקדונל דאגלס F-15A/B/C/D באזבשירות | לוחם עליונות אווירית | 1976 | 50–71.
יוֹתֵרב-Breaking Defense נרשמו 50 מטוסי F-15A-D בינואר 2023; ערך ה-F-15 בויקיפדיה מציין 38 מטוסי A, 6 מטוסי B, 16 מטוסי C ו-11 מטוסי D (71) לשנת 2022; ערך חיל האוויר מציין 66 מטוסי F-15 ברצף, הכוללים גם את ה-F-15I. |
|||
| לוקהיד מרטין F-16I סופהבשירות | לוחם קרב רב-תפקידי | 2004 | 102 סופקו בין השנים 2004 ו-2009 במסגרת חוזים מ-14 בינואר 2000 ו-19 בדצמבר 2001. אחד מהם הופל ב-10 בפברואר 2018; נתון עדכני לא פורסם. | |||
| ג'נרל דיינמיקס F-16C/D ברקבשירות | לוחם רב-משימתי | 75 בלוק 30 C/Ds (פיס מרבל II) ו-60 בלוק 40 (פיס מרבל III, 1991–93) סופקו.
יוֹתֵרברשימה של ויקיפדיה מופיעים 173 מטוסי F-16C/I ו-49 מטוסי F-16D יחד, ספירה שלא ניתן לפצל לפי גרסה מהמקורות שנבדקו. |
||||
| בואינג KC-46A פגסוס (גדעון)בשירות | מכלית ותחבורה | 2 | 2026 | שישה נקנו עד כה, לפי משרד הביטחון באפריל 2026. הראשון הגיע לנבטים ב-28 במאי 2026 והשני התקבל באוגוסט 2026. | ||
| מטוס מכלית בואינג 707 (רעם)בשירות | תדלוק אווירי | 7 | שבעה מטוסי KC-707 ברשימה של ויקיפדיה; ויקיפדיה מפרטת גם שני מטוסי התרעה מוקדמת מדגם 707 פאלקון. | |||
| לוקהיד C-130E/H/J ו-KC-130H הרקולסבשירות | תובלה טקטית ומכלית | 15 | בערך 15: שבעה KC-130H ושמונה C-130E/H/J, לפי רשימת המלאי של ויקיפדיה. | |||
| גאלפסטרים G550 (משימה מיוחדת)בשירות | התרעה מוקדמת וסיור אווירי | 6 | שישה בסך הכל במלאי של ויקיפדיה; עוד אחד בהזמנה. | |||
| ביצ'קראפט סופר קינג אייר B200בשירות | סיור ותחבורה | 18 | 18 בסך הכל במלאי של ויקיפדיה. | |||
| בואינג AH-64A/D אפאצ'יבשירות | מסוק תקיפה | 48 | 48 AH-64A/D במלאי של ויקיפדיה; 30 AH-64E בהזמנה. | |||
| סיקורסקי UH-60A/L בלאק הוקבשירות | מסוק שירות | 49 | 49 ברשימת המלאי של ויקיפדיה. | |||
| סיקורסקי CH-53 (S-65C-3) יאסורבשירות | מסוק כבד | 21 | 21 במלאי של ויקיפדיה; 12 CH-53K הוזמנו כתחליפים. | |||
| לאונרדו (אלניה אירמצ'י) M-346 לביאבשירות | מאמן סילון מתקדם | 30 | 2014 | 30 במלאי של ויקיפדיה. | ||
| ביצ'קראפט T-6A טקסן IIבשירות | מאמן בסיסי | 20 | 20 במלאי של ויקיפדיה. | |||
| גרוב G 120A-1בשירות | מאמן ראשי | 16 | 16 ברשימת המלאי של ויקיפדיה. | |||
| לאונרדו AW119Kxבשירות | מאמן מסוקים | 8 | 8 במלאי של ויקיפדיה; 4 נוספים בהזמנה. | |||
| אלביט הרמס 900בשירות | סיור ותקיפה בלתי מאוישים | המספרים לא פורסמו. שניים הופלו על ידי מערכות ההגנה האווירית האיראניות במהלך מלחמת שנים עשר הימים, לפי ויקיפדיה. |
בהזמנה
| סוּג | הוזמן | משלוח ראשון | הערות | |
|---|---|---|---|---|
| לוקהיד מרטין F-35I אדירבהזמנה | 52 | 2016 | 52 עדיין טרם הוזמנו מתוך 100: טייסת שלישית העלתה את המספר הכולל ל-75 בשנים 2023–24, וטייסת רביעית בת 25 הוכרזה בתחילת מאי 2026.
יוֹתֵרערכים ותאריכי אספקה עבור האצווה האחרונה לא אושרו בדף רשמי שנבדק. |
|
| בואינג F-15IA (נגזרת של F-15EX)בהזמנה | 25 | 2031 | מכתב בקשה מינואר 2023; ארה"ב אישרה עד 50 באוגוסט 2024.
יוֹתֵרהחוזה לרכישת 25 מטוסים עם אופציה ל-25 נוספים נחתם ב-29 בדצמבר 2025, בשווי של עד 4.88 מיליארד פונטי טראני, כאשר האספקות מתוכננות בין השנים 2031 ל-2035 (The Aviationist). משרד ההגנה העריך את עלות 25 המטוסים ב-4.5.2 מיליארד פונטי טראני. |
|
| בואינג KC-46A פגסוסבהזמנה | 4 | 2026 | שישה נקנו עד כה על פי משרד הביטחון (אפריל 2026), שניים סופקו עד אוגוסט 2026. | |
| בואינג AH-64E אפאצ'יבהזמנה | 30 | בהזמנה לפי רשימת המלאי של ויקיפדיה; תאריך החוזה לא אושר. | ||
| סיקורסקי CH-53K קינג סטליוןבהזמנה | 12 | להחלפת CH-53 יסעור; לפי המלאי של ויקיפדיה. |
כל סוג של חיל האוויר הישראלי הוציא לגמלאות
21 סוגים, החל ממטוסי Avia S-199 ועד למטוסי General Dynamics F-16A/B Netz. נתוני השיא הם מספר שלדי המטוסים שנלקחו תחת אחריות לאורך כל חיי השירות, לא מספר כוחות הצי בכל תאריך נתון.
| סוּג | תַפְקִיד | שִׂיא | מוגש | הוחלף על ידי | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ג'נרל דיינמיקס F-16A/B נץ | לוחם רב-משימתי | 1980–2016 | 75 תחת פיס מרבל I משנת 1980 ו-50 מטוסים עודפים אמריקאים בשנת 1994. | |||
| דאגלס A-4 סקייהוק (אייט) | התקפה והמשך אימון מתקדם | 263 | 1967–2015 | M-346 | 217 נקנו ועוד 46 הועברו במהלך הרכבת האווירית של 1973, כ-263 בסך הכל. | |
| בל AH-1 קוברה (צפה) | מסוק תקיפה | 1975–2013 | ||||
| מקדונל דאגלס F-4E/RF-4E פנטום II (קורנאס) | מפציץ קרב | 1969–2004 | כ-220 מטוסים סופקו בין השנים 1969–1976 ועוד 36 במהלך הרכבת האווירית של 1973. 112 עדיין היו בשירות בסוף המאה. | |||
| יוז (מרילנד) 500 Defender | מסוק תקיפה קל | 1979–2001 | ||||
| תע"א כפיר | לוחם רב-משימתי | 1975–1996 | F-16 | יותר מ-220 נבנו, כולל מטוסים לייצוא. | ||
| Aerospatiale SA 321 Super Frelon | מסוק כבד | 1966–1991 | CH-53 | |||
| דאסו מיראז' IIICJ שחאק | יירוט | 1962–1986 | עמוד התווך של 1967. שנים עשר מטוסי מיראז' IIIC וארבעה מטוסי פנטום טסו במארב של רימון 20 ב-30 ביולי 1970. | |||
| תע"א נשר | לוֹחֶם | 1971–1986 | מיראז' 5 מתוצרת ישראל, שיוצר לאחר שצרפת עיכבה את מכירת 50 מטוסי מיראז' 5J. | |||
| דאסו סופר מיסטר B2 | מפציץ קרב | 1958–1976 | ||||
| דאסו אוראגן | מפציץ קרב | 1955–1971 | טס בשנים 1956 ו-1967. | |||
| דאסו מיסטר IVA | מפציץ קרב | 1955–1971 | ||||
| סוד תעופה ווטר | מפציץ ויירוט | 1957–1971 | ||||
| מטאור של גלוסטר | מטוס קרב | 1953–1970 | המטוס הראשון של חיל האוויר. | |||
| מוסטנג P-51D של צפון אמריקה | מפציץ קרב | 1948–1961 | חברת המוסטנג פתחה את מבצע סואץ ב-29 באוקטובר 1956. | |||
| בואינג B-17 מעופף פורטס | מַפצִיץ | 1948–1958 | ||||
| מוסקיטו דה הבילנד | מטוסי קרב-מפציץ וסיור | 1948–1958 | ||||
| סופרמרין ספיטפייר LF סימן IXE | לוֹחֶם | 60 | 1948–1956 | בערך 60, לפי ויקיפדיה. | ||
| אביה S-199 | לוֹחֶם | 25 | 1948–1950 | 25 נקנו מצ'כוסלובקיה; 15 הובלו מזאטק עבור טייסת 101. | ||
| בריסטול בופייטר | לוחם תקיפה | 1948–1948 | ||||
| פוגה CM.170 מאגיסט | מאמן והתקפה קלה | 1957– | ביצע משימות תקיפה ב-1967.
יוֹתֵררשימת המטוסים של ויקיפדיה מציינת את השנים 1957–1967 עבורו; קריירת האימונים המאוחרת שלו ותאריך הפרישה הסופי שלו לא אושרו במקורות שנבדקו, ולכן לא צוינה שנת סיום. |
מאיפה חיל האוויר הישראלי טס
סיכות שחורות הן בסיסים פעילים, סיכות חלולות הן שדות התעופה שנסגרו. רמת דוד, תל נוף, חצור ושדה דב נותרו מאחור על ידי הבריטים; חצרים, שנפתח ב-1966, היה הבסיס הראשון שישראל בנתה לעצמה; נבטים, רמון ועובדה נבנו כדי להחליף את עציון ורפידים, שהוחזרו למצרים יחד עם סיני במסגרת הסכם השלום של 1979. בהתאם לבטיחות המבצעית, טייסות נוכחיות מוצגות רק במקומות בהם צה"ל, לוקהיד מרטין או דיווחים שפורסמו כבר ממקמים אותן. ערכים ללא קואורדינטות שפורסמו אינם נושאים סיכה.
יִשְׂרָאֵל
אחד מ-11 הבסיסים הנ"ל נמצא מחוץ לישראל, כך שמפת העולם צריכה להימשך אחורה עד שלא ניתן יהיה להבחין בין שדות התעופה המקומיים. אותן סיכות שוב, בלי הבסיס מעבר לים.
| בָּסִיס | ICAO | סטָטוּס | מַסלוּל הַמרָאָה | יחידות ומטוסים |
|---|---|---|---|---|
| בסיס חיל האוויר חצריםמחוז דרום | LLHB | פָּעִיל | 10R/28L2,750 מטר10 ליטר/28 ריבוע2,440 מטר15/331,830 מטר |
|
| בסיס חיל האוויר חצורמחוז דרום | LLHS | פָּעִיל | 05/232,409 מטר11R/29L2,451 מטר11 ליטר/29 ימין2,440 מטר |
|
| בסיס חיל האוויר נבטיםמחוז דרום | LLNV | פָּעִיל | 08L/26R2,600 מטר08R/26L3,350 מטר07/253,900 מטר |
|
| בסיס חיל האוויר עובדהמחוז דרום | לוב | פָּעִיל | 03L/21R2,600 מטר03R/21L3,000 מטר | |
| בסיס חיל האוויר פלמחיםמחוז מרכז | משפט משפטי | פָּעִיל | 03R/21L2,403 מטר03L/21R1,480 מטר13/31803 מטר |
|
| בסיס חיל האוויר רמת דודמחוז צפון | LLRD | פָּעִיל | 09/272,606 מטר11/292,431 מטר15/332,406 מטר |
|
| בסיס חיל האוויר רמוןמחוז דרום | LLRM | פָּעִיל | 07R/25L3,010 מטר07L/25R2,700 מטר |
|
| בסיס חיל האוויר תל נוףמחוז מרכז | ללק | פָּעִיל | 15R/33L2,388 מטר15 ליטר/33 ימין2,387 מטר18/362,750 מטר09/271,830 מטר |
|
אף בסיס אווירי לא תואם את החיפוש הזה.
מי מוצב איפה בחיל האוויר הישראלי
יחידות מעופפות לפי בסיס, היחידות הנוכחיות תחילה. טייסות ישראליות ידועות במספר ובכינוי - 101 'מטוס קרב ראשון', שטס במשימת הקרב הראשונה בשנת 1948, ו-117 'מטוס סילון ראשון', שהוקם על גבי מטוס המטאורים בשנת 1953 - ורבות מהן עברו בין בסיסים או פורקו והוקמו מחדש. טייסות חיל האוויר המלכותי הבריטי שטסו משדות התעופה המנדטוריים רשומות ומסומנות כלא ישראליות. רוב הבסיסים הנוכחיים של הטייסות הושמטו מטעמי אבטחה מבצעית; במקומות בהם בסיס קודם מופיע בוויקיפדיה בלבד, הערך מציין זאת.
- בית הספר לטיסה של חיל האוויר (בית ספר לטיסה)בית ספר לאימון טיסה · פעיל
- לאונרדו M-346 לביא, ביצ'קראפט T-6A טקסן II, גרוב G 120A סנונית, לאונרדו AW119Kx עופר
- טייסות אדיר של ה-F-35Iטייסות קרב · פעיל
- לוקהיד מרטין F-35I אדיר
- טייסת 46טייסת המכליות · פעילה
- בואינג KC-46A פגסוס (גדעון)
- טייסת 1161983–2002
- דאגלס A-4N סקייהוק (אייט)
- טייסת 1401986–2013
- ג'נרל דיינמיקס F-16A/B נץ
- טייסת 1011948–1948
- אביה S-199
- טייסת 1191957–
- Gloster Meteor NF.13, Sud Aviation Vautour, Dassault Mirage IIICJ, McDonnell Douglas F-4E Phantom II
- טייסת 116
- דאגלס A-4H/N סקייהוק
- טייסת 1011948–2021
- Avia S-199, Supermarine Spitfire, North American P-51 Mustang, Dassault Mystère IVA, Dassault Mirage IIICJ, התעשייה האווירית נשר, התעשייה האווירית כפיר, F-16C/D ברק
- טייסת 1051950–2021
- סופרמרין ספיטפייר, נורת' אמריקן P-51 מוסטנג, דאסו סופר מיסטר B2, מקדונל דאגלס F-4E פנטום II, F-16C/D ברק
- טייסת 1131955–1986
- דאסו אוראגן, התעשייה האווירית נשר, התעשייה האווירית כפיר
- טייסת 1401982–1985
- דאגלס A-4H/N סקייהוק
- טייסת 1601975–2013
- בל AH-1 קוברה (צפה)
אף יחידה לא תואמת את החיפוש.
אבני דרך בחיל האוויר הישראלי, משנת 1914 ועד היום
שירות אוויר, שירות האוויר של ההגנה, הוקם.
28 במאי: חיל האוויר הישראלי הוקם רשמית. 29 במאי: משימת קרב ראשונה, של מטוסי S-199 באד הלום. 3 ביוני: מודי אלון משיג את הניצחונות האוויריים הראשונים.
29 באוקטובר: מטוסי מוסטנגט ותובלה פותחים במערכה בסיני; צנחנים מורדים במעבר המיתלה.
5 ביוני, 07:45: מבצע "מוקד". ישראל טוענת כי 452 מטוסים ערביים הושמדו במלחמה תמורת 46 מטוסים משלה.
ספטמבר: מטוסי ה-F-4E פנטום הראשונים מגיעים, לאחר מטוסי ה-A-4 סקייהוק מדצמבר 1967.
30 ביולי: מבצע רימון 20; חמישה מטוסי מיג-21 סובייטיים הופלו. 7 באוגוסט: הפסקת האש מסיימת את מלחמת ההתשה.
6–25 באוקטובר: מלחמת יום הכיפורים; חיל האוויר איבד 102 מטוסים באופן רשמי.
3–4 ביולי: מטוסי C-130 טסים בחילוץ אנטבה. דצמבר: מטוסי ה-F-15 הראשונים מגיעים.
7 ביוני: מבצע אופרה משמיד את הכור אוסירק בעיראק.
9 ביוני: מבצע קריקט חפרפרת 19 מעל בקעת הבקעה.
מטוס ה-F-15I רעם נכנס לשירות; ה-F-16I סופה נכנס לאחר מכן בשנת 2004.
6 בספטמבר: אתר אל-כיבר בסוריה נהרס; ישראל מכירה בכך במרץ 2018.
12 בדצמבר: שני מטוסי ה-F-35I אדיר הראשונים נוחתים בנבטים. 26 בדצמבר: מטוסי ה-F-16A/B האחרונים פורשים ממטוס.
10 בפברואר: מטוס F-16I הופל על ידי טיל סורי. מאי: ישראל טוענת שהיא הראשונה להשתמש ב-F-35 בקרב.
7 באוקטובר: המתקפה בהובלת חמאס על ישראל; תחילת מלחמת עזה.
יולי-דצמבר: תקיפות בתימן, הריגתו של חסן נסראללה (27 בספטמבר), מבצע "ימי תשובה" נגד איראן (26 באוקטובר) ותקיפות ברחבי סוריה לאחר נפילת אסד (8 בדצמבר).
13–24 ביוני: מלחמת שנים עשר הימים עם איראן. 29 בדצמבר: חוזה ל-25 מטוסי F-15IA.
28 בפברואר: מבצע "אריה שואג" נגד איראן. 5 במאי: עומר טישלר תופס את הפיקוד. 28 במאי: ה-KC-46A הראשון מגיע.
כל מלחמה בה נלחם חיל האוויר הישראלי
גיחות והפסדים היכן שהרקורד נותן להם, וריק אמיתי היכן שלא.
- מלחמת ישראל-ערב ב-1948 1948–1949 בניית חיל אוויר בקרב: מתקפה קרקעית נגד ההתקדמות המצרית, הגנה אווירית על תל אביב, הפצצות ותובלה
- משבר סואץ 1956 פתח את המערכה, הנחית צנחנים במעבר המיתלה ובאת-טור, תקף כוחות מצריים ונלחם במטוסים מצריים
- מלחמת ששת הימים 1967 השמיד את רוב חיל האוויר המצרי על הקרקע בשעות הפתיחה, לאחר מכן את חילות האוויר הירדניים והסוריים, ותמך במלחמה הקרקעית
- מלחמת ההתשה 1967–1970 הפציץ עמדות מצריות, ובינואר 1970, מטרות אסטרטגיות עמוק בתוך מצרים; נלחם במטוסי קרב מצריים וסובייטים ובסוללות מטוסי קרב קרביים מתוצרת ברית המועצות.
- מלחמת יום הכיפורים 1973 תמיכה הדוקה ומניעה נגד חגורות טילים צפופות של מצרים וסוריה, הגנה אווירית ותקיפות על שדות תעופה
צוות התצוגה של חיל האוויר הישראלי
לכל צוות יש דף משלו: היסטוריה, כלי טיס, התצוגה, התאונות והמקורות.
מי בנה את צי חיל האוויר הישראלי
לכל חברה שעומדת מאחורי המטוס בעמוד הזה יש עמוד משלה: הסיפור, כל סוג שבנתה, המספרים וכוחות האוויר האחרים שמטיסים אותם.
צי והזמנות נוכחיים
בואינג, לוקהיד מרטין, סיקורסקי, ביץ'קראפט, לאונרדו, אלביט מערכות, ג'נרל דיינמיקס, גרוב מטוסים, גאלףסטרים, לוקהיד, מקדונל דאגלס
חדשות חיל האוויר הישראלי מ-Afterburner
כל מה שפרסם מגזין MiGFlug על חיל האוויר הישראלי והמטוסים שהוא מטיס. רשימה זו מתרעננת מעצמה - סיפורי Afterburner חדשים מופיעים כאן באופן אוטומטי.
כל מה שאנשים שואלים על חיל האוויר הישראלי
איך קוראים לחיל האוויר הישראלי בעברית?
מתי נוסד חיל האוויר הישראלי?
אילו מטוסי קרב מטיס חיל האוויר הישראלי?
מי מפקד על חיל האוויר הישראלי?
מה היה מבצע פוקוס?
כמה מטוסים איבדה ישראל במלחמת יום הכיפורים?
מה היה מבצע אופרה?
האם חיל האוויר הישראלי טס בחילוץ באנטבה?
האם איראן הפילה את מטוסי ה-F-35 הישראליים?
היכן ממוקמת חיל האוויר הישראלי?
קראו את המטוסים שחיל האוויר הישראלי הטיס
כל סוג עם עמוד בספר החיות, תחילה בשירות, ואז לפי השנה בה עזב את הצי.
כל עובדה, נבדקה
- חיל האוויר הישראלי (מיני-אתר באנגלית)הוקם בשנת 1948 על פי מבנה חיל האוויר הבריטי; תפקידים.
- צה"ל: הייל האביר (דף היחידה העברית)שם עברי; חטיבות; בית ספר לטיסה בחצרים; קורס תלת שנתי; יחידות 669 ושלדג.
- טיימס אוף ישראל: כץ אישר את ראשי חיל האוויר והחיל הים הבאים לאחר חודשים של עיכוב (24 בדצמבר 2025)טישלר אושר כמפקד חיל האוויר.
- טיימס אוף ישראל: בטקס העברת השריון, מפקד חיל האוויר היוצא קורא לחקירה חיצונית ב-7 באוקטובר (5 במאי 2026)מסירת בר לטישלר.
- תעופה: ישראל חתמה על עסקה עם מטוסי F-15IA (1 בינואר 2026)חוזה מיום 29 בדצמבר 2025, עד 1TP48.5 מיליארד, אספקות 2031–2035.
- הגנה פורצת דרך: ישראל מבקשת רשמית 25 מטוסי F-15EX (ינואר 2023)50 מטוסי F-15A–D ו-25 מטוסי F-15I בשירות; תוכנית שדרוג ל-F-15I.
- לוקהיד מרטין: F-35 ישראלשם אדיר, מבצעי דצמבר 2017, נבטים.
- בית הדין הבינלאומי לצדק: דרום אפריקה נגד ישראל (תיק 192)צווי אמצעים זמניים מיום 26 בינואר, 28 במרץ ו-24 במאי 2024.
- דו"ח מצב הומניטרי של האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני: 25 בספטמבר 2026מקרי מוות בעזה מאז הפסקת האש באוקטובר 2025, לפי משרד הבריאות של עזה.
- מלחמות אוויר: ישראל ועזה 2023אירועים של פגיעה לכאורה באזרחים.
- בסיסי חיל האוויר הישראלי (תמונה היסטורית של חיל ההנדסה של צבא ארה"ב)בניית רמון ועובדה, 1979–1982, כ-14 מיליארד טרנזיט טריליון, נחנכה במאי 1982.
- ישראל קיבלה את מטוס התדלוק הראשון מדגם KC-46A "גדעון"הגנה ישראלית, 28 במאי 2026; נחיתה בנבטים; טייסת 46; ציטוטים של המפקד.
- ישראל מתכננת להעביר שני יחידות F-16 לרמת דודKey.Aero, מרץ 2021, דיווח על הודעת חיל האוויר מ-10 במרץ.
- ישראל נגד חיל האוויר המלכותיטיסות ריגול; שלוש הפשיטות המצריות על רמת דוד ב-22 במאי 1948, מחשבונות חיל האוויר המלכותי.
- נכדו של ראש ממשלת ישראל המנוח אושר כמת בהתרסקות מטוס F-16F-16.net, 28 במרץ 2000.
- הבסיס שממנו הכריז גאלאנט על 'שלב חדש' במלחמה (עברית)Ynet, ספטמבר 2024; נתוני חיזבאללה וצה"ל לגבי הפיגוע ב-21-22 בספטמבר 2024.
- מוזיאון חיל האוויר הישראליתיירות ישראל; מעל 150 מטוסים; ימי פתיחה.
- אגדת הציפור הכחולהYnet, 2007; נחיתת המיג-21 של מוניר רדפה בחצור ב-16 באוגוסט 1966 ותצוגתו המאוחרת יותר בחצרים.
- צה"ל מסכם: התרסקות מטוס האימונים בנובמבר, ככל הנראה עקב הזדקרות בגובה נמוךטיימס אוף ישראל, 17 במרץ 2021.
- חיל האוויר מקבל מסוקי אימון חדשים: 'עופר' מחליף את 'סייפן'‘ביטחון ישראל, 28 בנובמבר 2024; AW119Kx בבית הספר לטיסה, חצרים.
- מסוק חדש בבית הספר לטיסה של חיל האוויר (עברית)הגנה ישראלית, 28 במאי 2024; הטיסה הראשונה של ה-AW119Kx באקדמיה לטיסה.
- אחרי עשור, ישראל מודה: הפצצנו את הכור הגרעיני בסוריה ב-2007הג'רוזלם פוסט, 21 במרץ 2018; תאריך ההכרה (גוף המאמר לא אוחזר).
- קצין בחיל האוויר הודה בטעות בכך שלא הזיז מטוסים מעל הקרקע במהלך שיטפוןטיימס אוף ישראל, 13 בינואר 2020; שמונה מטוסי F-16 ניזוקו בהאנגר תת-קרקעי בחצור.
- חיילי צה"ל נהרגו בהתרסקות מסוק ברומניהYnet, יולי 2010; התרסקות מטוס CH-53 ברומניה, שישה ישראלים ורומני אחד נהרגו.
הנתונים אומתו בתאריך 01-10-2026. דפי סדר הקרב נוצרים מחדש ממערך נתונים יחיד; אם מספר כאן אינו תואם לדף בספר החיות, דף זה הוא העדכני מבין השניים.
צילומים: צילום: רס"ן עופר, חיל האוויר הישראלי רס"ן עופר, חיל האוויר הישראלי / Wikimedia Commons (CC BY 4.0) · צילום: Tomás Del Coro מלאס וגאס, נבדה, ארה"ב / Wikimedia Commons (CC BY-SA 2.0) · צילום: דוידי ורדי / Wikimedia Commons (CC BY 2.5) 2.0) · צילום: נחמיה גרשוני-אילו / Wikimedia Commons (CC BY-SA 3.0) · צילום: יובלר / Wikimedia Commons (CC BY-SA 3.0) · צילום: צלם יחידת דובר צה"ל / Wikimedia Commons (CC BY-SA 3.0) · צילומים: משתמש חיל האוויר של ארצות הברית / Wiki domicin G / Wikimedia Commons (CC BY-SA 3.0) · צילום: Roy Kur / Wikimedia Commons (CC BY-SA 3.0) · צילום: Wikimedia Commons (תחום ציבורי) · צילום: אורן רוזן / Wikimedia Commons (CC BY-SA 4.0) · יתוש חיל האוויר המלכותי. Fotoafdrukken Koninklijke Luchtmacht / הדפסי תמונות, חיל האוויר המלכותי של הולנד / Wikimedia Commons (CC BY-SA 4.0) · Royal Air Force Beaufighter. [[משתמש:Ad Meskens|Ad Meskens אתה חופשי להשתמש בתמונה זו לכל מטרה כמו / Wikimedia Commons (CC BY-SA 4.0) · Royal Air Force Meteor. פיליפ קאפר מוולינגטון, ניו זילנד / Wikimedia Commons (CC BY 2.0) · צילום: אורן רוזן / Wikimedia Commons (CC BY-SA 3.0) · צילום: Rob Schleiffert מהולנד / Wikimedia Commons (CC BY-SA 2.0) · צילום: חיל האוויר הישראלי / Wikimedia Commons (צילום: Benno Rothenberg) (צילום: Benno Rothenberg) (צילום: Benno Rothenberg) 4.0) · תמונה: MathKnight / Wikimedia Commons (CC BY 3.0) · תמונה: Erezs (Erezms) / Wikimedia Commons (CC BY-SA 4.0)